Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 20a

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַחְזִיר דַּוְקָא מַאי אִירְיָא מוֹלֵק אֲפִילּוּ שׁוֹחֵט נָמֵי אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַף מַחְזִיר וּמַתְנִיתִין בִּדְלָא אַהְדַּר

Traduction

And if it enters your mind that the mitzva is specifically to move the simanim behind the nape and pinch them, why did the tanna say specifically that if one pinches in this manner it is valid? Even if one slaughters from the nape in this manner the slaughter would be valid. Rather, must one not conclude from it that the proper understanding is: One may even move the simanim behind the nape and pinch, and the mishna is referring to a case where one did not move the simanim behind the nape.

Rachi non traduit

ואי ס''ד מחזיר דוקא. ומתני' דקתני מליקה כשרה בשהחזיר קמיירי דאי לא החזיר פסולה שוחט אמאי פסולה מאי שנא עורף מצדדין אלא לאו ש''מ אף מחזיר קאמרי ומתני' בדלא אהדר ולא הויא מתני' לא תיובתייהו ולא סייעתייהו:

אָמַר רַבִּי יַנַּאי יְקַבְּלוּ הָרוֹבִין אֶת תְּשׁוּבָתָן דְּקָתָנֵי נִמְצָא כָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה פָּסוּל בִּמְלִיקָה כָּשֵׁר בִּמְלִיקָה פָּסוּל בִּשְׁחִיטָה לְמַעוֹטֵי מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי מַחֲזִיר סִימָנִין לַאֲחוֹרֵי הָעוֹרֶף דְּלָא

Traduction

Rabbi Yannai says: The young ones [rovin], the sons of Rabbi Ḥiyya, shall receive their response that rejects their statement from that which is taught in the mishna: It is found that that which is valid for slaughter is not valid for pinching and that which is valid for pinching is not valid for slaughter. What does this statement serve to exclude? Does it not serve to exclude the case where one moves the simanim behind the nape, teaching that it is valid only for slaughter and not for pinching?

Rachi non traduit

יקבלו הרובין את תשובתן. הנערים בני ר' חייא:

למעוטי מאי. אי משום דעורף פסול בשחיטה וכשר למליקה וצואר כשר לשחיטה ופסול במליקה הא תנא ליה:

לאו למעוטי חזרת סימנים. דכשר בשחיטה ופסול במליקה ואיידי דתנא כשר בשחיטה ופסול במליקה תנא נמי כשר במליקה פסול בשחיטה:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לָא לְמַעוֹטֵי שֵׁן וְצִפּוֹרֶן שֵׁן וְצִפּוֹרֶן בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ

Traduction

Rabba bar bar Ḥana said: No, perhaps it serves to exclude one who uses a tooth or a fingernail that is not detached, which are valid for pinching and not valid for slaughter. The Gemara objects: That could not be, as the tanna teaches explicitly the case of a tooth and a fingernail in a mishna (15b), and there was no need to repeat it.

Rachi non traduit

לא למעוטי שן וצפורן. ומשום סיפא נקט לה כשר במליקה פסול בשחיטה למעוטי שן מחוברת וצפורן מחוברת דפסולה בשחיטה והכי קאמר כשר במליקה כגון צפורן מחוברת פסול בשחיטה וכיון דאשמועי' צפורן הוא הדין לשן דטעמא משום מחובר הוא ואיידי דתנא סיפא תנא נמי רישא:

שן וצפורן בהדיא תנא להו. לעיל (חולין דף טו:) במתני' חוץ ממגל קציר והמגירה והשינים והצפורן ואוקמינן במחוברת. ואית דמפרשי דמרישא ממעט שן תלושה וצפורן תלושה דכשר בשחיטה ופסול במליקה ולא היא דא''כ למה הוזכר שן וצפורן לימא הכי למעוטי תלוש דפסול במליקה אלא תלוש לאו מילתא היא דנימא כשר בשחיטה ופסול במליקה דהא בתלוש לא מיקריא מליקה ואפי' מליקה פסולה לא מיקריא דהא פירש לן קרא דמליקה בעצמו של כהן היתה ובכלי לא מיקריא מליקה דלא אשכחן בכלי דמיקריא מליקה ומנא תימרא דמליקה בעצמו של כהן דתניא בשחיטת קדשים בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סה.) והקריבו הכהן אל המזבח וכי תעלה על דעתך שזר קרב גבי מזבח אלא מגיד שלא תהא מליקה אלא בעצמו של כהן ולההוא לישנא פרכינן שן וצפורן בהדיא קתני להו בתורת כהנים כדפרישית והא נמי ליתא דלא פרכינן בהדיא קתני לה אלא א''כ שנויה במשנה דרוב ברייתות שבתורת כהנים ושבתוספתא שנאום חכמים במשנתינו ולא פרכינן הכי אלא היכא דסתם במתניתין תרי זמני או בחד מסכתא או בתרתי:

Tossefoth non traduit

לא למעוטי שן וצפורן. מה שהקשה בקונטרס לאותן שמפרשים דאיירי בתלושים לא שייך למפרך תנינא מברייתא אלא אם כן שנוייה במשנה נראה דלא קשה דהא נמי שמעינן ממתני' בזבחים בפרק חטאת העוף (זבחים דף סח.) דתנן מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה אלמא תלוש פסול במליקה ומיהו קשה קושיא אחרת שהקשה דה''ל למימר למעוטי תלוש והוי כל תלוש בכלל וא''ת ולפירושו דאיירי במחוברין היאך שן כשרה במליקה הא בעי ימין דמלק בשמאל פסול כדתנן בפרק חטאת העוף (ג''ז שם) וי''ל דלא נקט שן שיהא שן כשרה למליקה אלא כלומר דלא מיפסל מטעם מחובר כמו בשחיטה ועי''ל דשמאל גרע משן כדאשכחן לענין חליצה דאמרינן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קה.) דגידמת חולצת בשיניה ובירושלמי משמע דחליצה בעי ימין דאמרינן בירושלמי כיצד היא עושה מתירתו בימין ותופסתו בשמאל וגוררתו בימין כדי שתהא חליצה בימין והתרה בימין ושמא אין כל כך ראיה דדלמא ליכא עיכובא בימין אלא לכתחלה בעי ימין והוא הדין אם חלצה בשמאל דחליצתה כשירה והא דלא קאמר למעוטי דורס דכשר למליקה ופסול לשחיטה משום דבהדיא קתני לה גבי שחיטה בפ' ב' (לקמן חולין ל:) דפסולה דתנן אם התיז את הראש בבת אחת פסולה ואי אשמעינן דכשר במליקה א''כ ה''ל למתני אפכא פסול בשחיטה כשר במליקה דהוה משמע שפשוט לנו בשחיטה:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְמַעוֹטֵי מוֹלִיךְ וּמֵבִיא הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בִּמְלִיקָה פָּסוּל אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא סָבְרִי לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בִּמְלִיקָה פָּסוּל

Traduction

Rather, Rabbi Yirmeya said: The statement of the mishna: That which is valid for slaughter is not valid for pinching, serves to exclude drawing back and forth. One who pinches may not cut the simanim by drawing his fingernail back and forth. Rather, he must press and cut them in one motion. The Gemara asks: This works out well according to the one who says: Drawing back and forth for pinching is not valid, but according to the one who says: It is valid, what is there to say? The Gemara answers: The sons of Rabbi Ḥiyya hold in accordance with the one who says: Drawing back and forth for pinching is not valid.

Rachi non traduit

למעוטי מוליך ומביא. דכשר בשחיטה ופסול במליקה ומשום רישא נקט לה ואיידי דתנא רישא תנא סיפא:

הניחא למאן דאמר כו'. פלוגתא דרב הונא ורבה היא לקמן בשמעתין:

סברי לה כמ''ד פסול. ומוקמינן למתני' למעוטי מוליך ומביא:

אָמַר רַב כָּהֲנָא מִצְוַת מְלִיקָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְזוֹ הִיא מִצְוָתָהּ סָבַר רַבִּי אָבִין לְמֵימַר קוֹצֵץ וְיוֹרֵד אִין מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה כָּל שֶׁכֵּן דְּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא בִּמְלִיקָה כָּשֵׁר וּמַאי זוֹ הִיא מִצְוָתָהּ אֵימָא אַף זוֹ הִיא מִצְוָתָהּ

Traduction

Rav Kahana says: The mitzva of pinching is that one cuts with his fingernail from the nape and continues downward, and that is its mitzva. Rabbi Avin thought to say: Cuts and continues downward, yes; draws back and forth, no. Rabbi Yirmeya said to him: All the more so that drawing back and forth for pinching is valid. The Gemara asks: And what is the meaning of the phrase: That is its mitzva, which indicates that it is specifically in that manner? The Gemara answers: Say that it means: That too is its mitzva.

Rachi non traduit

קוצץ ויורד. בלא הולכה והובאה:

כ''ש כו'. דכל כמה דלא ממעט קרא בהדיא כדממעט סכין וצואר כי עביד מליקה בשחיטה טפי עדיף:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל כָּל הַכָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה כְּנֶגְדּוֹ בָּעוֹרֶף כָּשֵׁר בִּמְלִיקָה הָא פָּסוּל בִּשְׁחִיטָה פָּסוּל בִּמְלִיקָה לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי עִיקּוּר סִימָנִין וְהָא תָּנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אֵין עִיקּוּר סִימָנִין בָּעוֹף

Traduction

§ Rabbi Yirmeya says that Shmuel says: Any place that is valid for slaughter on the throat is correspondingly valid for pinching on the nape. By inference, any place on the throat that is not valid for slaughter is not valid for pinching. The Gemara asks: What does this statement serve to exclude? If we say that it serves to exclude ripping the simanim from their place before cutting them, which is invalid with regard to pinching just as with regard to slaughter, but didn’t Rami bar Yeḥezkel teach: There is no disqualification of ripping the simanim in the case of a bird?

Rachi non traduit

אמר שמואל כל הכשר כו'. שמואל לאו בהלכות שחיטה איירי דא''כ איכא למפרך טובא דאי סבר מוליך ומביא במליקה פסול הא איכא מוליך ומביא דכשר בשחיטה ופסול במליקה ואיכא תלוש ואי קסבר מוליך ומביא במליקה כשר וכל שכן קוצץ ויורד כדאמרינן קשיא סיפא דדייקינן הא פסול פסול והא איכא קוצץ ויורד דפסול בשחיטה וכשר במליקה אלא שמואל בהכשר מקום שחיטה קא מיירי כל מקום הראוי בצואר לשחיטה ראוי למליקה לעומתו מאחוריו במול עורף:

ופרכינן הא פסול פסול. דעל כרחין שמואל משום הך דיוקא נקט לה דאי משום היא גופה לאשמועינן דכל מול העורף כשר למליקה הא בהדיא תני לה במתני' אלא שמואל פסול אתא לאשמועי' ולמעוטי מאי דכיון דפסול בשחיטה יהא פסול במליקה למעוטי למעלה מן הצואר דפסול במליקה לא אצטריך דהיינו עורף ממש ובהדיא כתיב ממול ערפו ולא ערפו:

אילימא למעוטי סימנים שנעקרו. דכיון דאין אותו צואר כשר לשחיטה אין עורף כנגדו כשר למליקה:

והא תני רמי. דאפי' לשחיטה כשר:

Tossefoth non traduit

אילימא למעוטי עיקור סימנים. לפירוש הקונטרס דבעיקור סימנין הוי טרפה תימה אמאי אצטריך לאשמועי' דכי היכי דעיקור פסול בשחיטה פסול נמי במליקה מאין היה לנו להכשיר במליקה יותר מבשחיטה והלא מלק ונמצא טרפה פסול לכולי עלמא אלא דפליגי בזבחים בפרק (קדשי קדשים) (דף סט.) אי מליקה מטהרת מטומאת נבלת עוף טהור או לאו וכן תימה לרבא בר קיסי דקאמר לא אמר רמי בר יחזקאל אין עיקור סימנים לעוף אלא במליקה ולא בשחיטה מאי שנא דנקט עיקור מכל שאר טריפות וכן תימה דקאמר בסמוך [אלא] למ''ד אין שחיטה לעוף מן התורה אין עיקור (אבל למ''ד יש שחיטה לעוף מן התורה יש עיקור) היאך תלוי זה בזה מ''מ הוא אסור משום טרפה דמה לי טרפה זו ומה לי טרפה אחרת דכיון שנטרף העוף שוב אין מועיל לו נחירה אלא להוציא מידי נבילה למאן דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה כדמוכח בריש השוחט (לקמן חולין כח.) אבל לדברי הלכות גדולות אתיא כולה סוגיא שפיר דלא הוי טרפה על ידי שחיטת סימנין ולהכי קאמר אילימא למעוטי עיקור סימנין כי היכי דהלכתא גמירי לה דאין השחיטה מועלת שם אף על פי שאינו נטרף בכך כמו כן במליקה שוב אינו נמלק אף על פי שאינו טרפה והא תני רמי בר יחזקאל כו' ופליג אההיא דנשמטה הגרגרת כדפירש בקונטרס אבל אהך דתני לוי כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדו בעוף לא פליג דאפילו בבהמה אינה טרפה בכך אבל לפירוש הקונטרס פליג נמי אלוי וניחא השתא דרבא בר קיסי וכולה סוגיא:

אָמַר רַב פָּפָּא לְמַעוֹטֵי רֹאשׁוֹ רֹאשׁוֹ פְּשִׁיטָא מִמּוּל עָרְפּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא בְּרֹאשׁוֹ

Traduction

Rav Pappa said: It serves to exclude pinching the occipital bone at the back of its head; just as it is not the place of slaughter, it is not the place of pinching. The Gemara asks: Isn’t it obvious that pinching at the back of its head is not valid? The Merciful One states: ''Adjacent to its nape,'' and not at its head.

Rachi non traduit

ראשו פשיטא. קרא בהדיא כתיב:

מַאי רֹאשׁוֹ שִׁיפּוּי רֹאשׁוֹ כְּגוֹן דְּנָקֵט מִשִּׁיפּוּי רֹאשׁוֹ וְהִגְרִים וַאֲזַל עַד דִּמְטָא תַּתַּאי וְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי הִגְרִים שְׁלִישׁ וְשָׁחַט שְׁנֵי שְׁלִישׁ פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara answers: What is its head that is not the place for pinching? It is the incline of its head, e.g., in a case where one began at the incline of its head and diverted and continued until he reached below to the place of the simanim, where he completed the pinching. Since he began the process in the incorrect location, it is invalid, similar to slaughter. And this is in accordance with the opinion that Rav Huna says that Rav Asi says, as Rav Huna says that Rav Asi says: If one diverted the knife upward and cut one-third of the windpipe and then cut two-thirds within the ring, the slaughter is not valid.

Rachi non traduit

שיפוי ראשו. משהתחיל הראש לשפע ואי נמי שיפע מליקתו:

והגרים ואזל עד דמטא תתאי. לסימנים נגד מקום שחיטה וגמר מליקתו שם דאי עבד רובא בשיפוי הראש דהיינו עורף ממש לא איצטריכא ליה לשמואל דהא מול בהדיא כתיב אלא מיעוטא הוא דעבד התם ואשמועי' שמואל דכי היכי דמיפסלא שחיטה משום התחלת אותו מקום וכדרב הונא כו' אף על גב דרובא במקום שחיטה מיפסלא נמי מליקה:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי הָא דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אֵין עִיקּוּר סִימָנִין בָּעוֹף לָא אֲמַרַן אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין שְׁחִיטָה לָעוֹף מִן הַתּוֹרָה

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: With regard to that which Rami bar Yeḥezkel teaches: There is no disqualification for ripping simanim in a bird, we say it only according to the one who says: There is no source for the slaughter of a bird in the Torah.

Rachi non traduit

למ''ד אין שחיטה לעוף מן התורה. אלא מדברי סופרים. רבי אלעזר אמרה בפרק השוחט (לקמן חולין דף כח.):

Tossefoth non traduit

לא אמרן אלא למ''ד אין שחיטה לעוף מן התורה. אין להקשות לדידיה היכי משכחת נבלת עוף טהור דמטמא בגדים אבית הבליעה דנהי דלא בעי שחיטה נחירה מיהא בעי בסימנין כדמוכח לקמן בריש פרק ב' (חולין דף כח.) דקאמר מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה ואי אמרת אין שחיטה לעוף מן התורה כיון דתבר שדרה ומפרקת הויא טרפה תיהני לה סכין לטהרה מידי נבלה אלמא סימנין דוקא מטהרין ובשדרה ומפרקת חשיב טרפה והשתא (משכחת נבלת עוף טהור כשחתך שדרה ומפרקת ורוב בשר קודם שהגיע לסימן) תיהני ליה סכין לטהורי מידי נבילה והא דנקט בהתכלת (מנחות מה.) גבי נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים דאצטריך סד''א הואיל ואשתרי מליקה גבייהו אשתרי נמי נבלה לאו דוקא דנבלה לא הוי כדמוכח לקמן כמו שהבאתי מפרק ב' (לקמן חולין דף כח.) אלא כלומר טרפה וקרא נקט נבלה אגב טרפה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source